וְלֹא יֹאמַר אָדָם בָּרַבִּים אוֹ בִּיחִידִי ״פְּלוֹנִי רָצָה לִתֵּן לִי בִּתּוֹ, וַאֲנִי לֹא רָצִיתִי אוֹתָהּ״ - כִּי בָּזֶה הוּא נוֹתֵן כָּבוֹד לְעַצְמוֹ וּבֹשֶׁת לַחֲבֵרוֹ. וְכֵן יְדַקְדֵּק בְּכָל עִנְיָן שֶׁלֹּא יַגִּיעַ בֹּשֶׁת לַחֲבֵרוֹ מִתּוֹךְ דְּבָרָיו.
אורחות צדיקים · פרק ג׳, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.