אורחות צדיקים · פרק כ״ז, ז׳

וּמִתּוֹךְ שֶׁאָדָם עוֹסֵק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וְטוֹרֵחַ וְיָגֵעַ לְשֵׁם שָׁמַיִם - אָז נַעֲשׂוּ שְׁתֵּי כִּלְיוֹתָיו כִּשְׁנֵי מַעְיָנוֹת, וּמוֹצִיא טַעַם וַהֲלָכוֹת מֵעַצְמוֹ, מָה שֶׁלֹּא לָמַד מֵעוֹלָם וּמָה שֶׁלֹּא נִתַּן אֲפִלּוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. כַּאֲשֶׁר מָצִינוּ בְּאַבְרָהָם אָבִינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁלֹּא לָמַד מֵעוֹלָם מִשּׁוּם אָדָם, אַךְ מֵעַצְמוֹ הָיָה יוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב אַחַר הַמִּצְווֹת, וְלָמַד מִלִּבּוֹ כָּל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, עַד שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב: ״וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי, מִצְווֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי״ (בראשית כו ה). וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁאֲפִלּוּ עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין הָיָה יוֹדֵעַ (עיין בראשית רבה צה ג). וְגַם אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עבודה זרה יד ב): אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לָמַד אַרְבַּע מֵאוֹת פְּרָקִים. וּמִי לִמֵּד לוֹ כָּל זֶה? אֶלָּא נַעֲשׂוּ שְׁתֵּי כִּלְיוֹתָיו כִּשְׁתֵּי מַעֲיָנוֹת, וְנוֹבְעוֹת לוֹ חָכְמָה וְתוֹרָה.