אורחות צדיקים · פרק כ״ו, ל״ו

הָעֲשִׂירִי - לְהָשִׁיב פָּעֳלוֹ. כֵּיצַד? הַמִּסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת - יִתְנַהֵג בְּשַׁחוּת עֵינַיִם; בְּלָשׁוֹן הָרַע - יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה (ערכין טו ב). וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר שֶׁחָטָא יִשְׁתַּדֵּל לְקַיֵּם בּוֹ מִצְווֹת. וְכֵן אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ: בָּאֵבָר שֶׁחוֹטְאִים - בּוֹ מִתְרַצִּים. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ (ויקרא רבה כא ה): אִם עָשִׂיתָ חֲבִילוֹת שֶׁל עֲבֵרוֹת - עֲשֵׂה כְּנֶגְדָּם חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְווֹת; רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת לָרוּץ לָעֲבֵרָה - יִהְיוּ מְמַהֲרִים לָרוּץ לִדְבַר מִצְוָה; פֶּה שֶׁדִּבֵּר סָרָה - אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכּוֹ, וּפִיו יִפְתַּח בְּחָכְמָה; יָדַיִם שׁוֹפְכוֹת דַּם נָקִי - יִפְתַּח יָדוֹ לֶעָנִי; עֵינַיִם רָמוֹת - יְהֵא דַּכָּא וְשַׁח עֵינַיִם; לֵב חֹרֵשׁ מַחְשְׁבוֹת אָוֶן - בְּלִבּוֹ יִצְפֹּן אִמְרֵי תּוֹרָה.