הַשְּׁמִינִי - הַהַכְנָעָה בְּמַעֲשֶׂה: שֶׁיִּתְנַהֵג בְּמַעֲנֶה רַךְ. אִם חֵרֵף אוֹתוֹ אָדָם עַל מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים - יִשְׁתֹּק, אוֹ יֹאמַר: ״יָדַעְתִּי כִּי חָטָאתִי.״ וְלֹא יַעֲשֶׂה מַלְבּוּשִׁים נָאִים וְתַכְשִׁיטִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לג ה): ״וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ״. וְיִהְיוּ תָּמִיד עֵינָיו שַׁחוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כב כט): ״וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ״. וְסִימָנֵי הַהַכְנָעָה: מַעֲנֶה רַךְ, וְקוֹל נָמוּךְ, וְשַׁחוּת הָעַיִן. וְאֵלּוּ הָעִנְיָנִים מַכְנִיעִים אֶת הַלֵּב.
אורחות צדיקים · פרק כ״ו, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.