אורחות צדיקים · פרק כ״ו, ל׳

הָרְבִיעִי - יָגוֹן וְצַעַר בְּמַעֲשֶׂה. עַד כָּאן דִּבַּרְנוּ מִצַּעַר וְיָגוֹן בַּלֵּב, וְזֶה הָעִנְיָן הָרְבִיעִי הוּא צַעַר וְיָגוֹן בַּמַּעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ב יב): ״וְגַם עַתָּה נְאֻם יְיָ, שֻׁבוּ עָדַי בְּכָל לְבַבְכֶם, וּבְצוֹם וּבִבְכִי וּבְמִסְפֵּד״. וְצָרִיךְ לְהַרְאוֹת סִימָנֵי צַעַר וְיָגוֹן בְּמַלְבּוּשָׁיו כְּגוֹן לַחְגֹּר שַׂק, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יונה ג ח): ״וְיִתְכַּסּוּ שַׂקִּים הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה״. וְיָסִיר בְּגָדָיו הַחֲמוּדוֹת מִמֶּנּוּ, וִימַעֵט תַּעֲנוּגִים: בְּמִינֵי הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה וְהַטִּיּוּלִים. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ירושלמי ברכות א ה): הַלֵּב וְהָעֵינַיִם - שְׁנֵי סַרְסוּרֵי הַחֵטְא, וּכְתִיב (במדבר טו לט): ״וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם״. לָכֵן בָּזֹאת יְכֻפַּר עֲוֹן הַסַּרְסוּרִים: עֲוֹן סַרְסְרוּת הַלֵּב בִּמְרִירוּת וְצַעַר, וְעָווֹן סַרְסְרוּת הָעֵינַיִם יִתְכַּפֵּר בִּדְמָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט קלו): ״פַּלְגֵי מַיִם יָרְדוּ עֵינָי, עַל לֹא שָׁמְרוּ תוֹרָתֶךָ״ - לֹא אָמַר ״עַל לֹא שָׁמַרְתִּי״ אֶלָּא ״עַל לֹא שָׁמְרוּ״, פֵּרוּשׁ: אֵלּוּ הָעֵינַיִם הֵם הָיוּ מְרַגְּלִים לָתוּר אַחַר הַחֵטְא, עַל כֵּן הוֹרַדְתִּי פַּלְגֵי מַיִם. וּכְשֶׁיִּבְכֶּה עַל פְּשָׁעָיו וְיִתְעַנֶּה, יֹאמַר: ״דִּמְעוֹתַי - יְכַבּוּ חֲרוֹן אַפְּךָ; וּתְשׁוּבַת מַעֲשַׂי - יָשִׁיבוּ אַפְּךָ מִמֶּנִּי; וְעֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי אֲשֶׁר לֹא עָרַכְתִּי - יֵחָשֵׁב כְּמִזְבֵּחַ עָרוּךְ; וְהַסִּיר אֲשֶׁר לֹא הִצַּגְתִּי עַל גֶּחָלִים - כְּאֵשׁ תּוּקַד עַל מִזְבַּחֲךָ; וְאֶת חֶסְרוֹן דָּמִי - יְכַפֵּר כְּדָם עַל קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ; וּמִעוּט חֶלְבִּי - כְּחֵלֶב אֵמוּרִים; וְקוֹל בִּכְיִי - כְּקוֹל שִׁירִים מְשׁוֹרְרִים; וְרֵיחַ רַעֲבוֹן נַפְשִׁי - כְּרֵיחַ הַקְּטֹרֶת; וְחַלָּשׁוּת אֵיבָרַי - כְּנִתְחֵי קָרְבָּן; וְשִׁבְרוֹן לִבִּי - יִקְרַע הַסְּפָרִים שֶׁכְּתוּבִים בָּהֶם עֲוֹנֹתַי; וְשִׁנּוּי בִּגְדֵי הַחֲמוּדוֹת - כְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה; וּמְנִיעַת רְחִיצָה - כְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם; וּתְשׁוּבוֹתַי - יְשִׁיבוּנִי אֵלֶיךָ; כִּי נִחַמְתִּי עַל רֹעַ מַעֲלָלַי שֶׁעָשִׂיתִי, וְלֹא אָשׁוּב לְהָרַע לְפָנֶיךָ.״