אורחות צדיקים · פרק כ״ה, ז׳

כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרַע נֶחֱלֶקֶת לְשִׁשָּׁה חֲלָקִים: הָאֶחָד: מִי שֶׁהוּא אוֹמֵר רַע עַל בְּנֵי אָדָם, שֶׁכֵּן עָשׂוּ לוֹ. וְלִפְעָמִים יֹאמַר דֹּפִי עַל אָדָם כָּשֵׁר וְנָקִי - אָז הוּא מְשַׁקֵּר וְגַם מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע. וְהֻזְהַרְנוּ מִן הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא לְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע. וְדַע: כַּאֲשֶׁר יוֹדֶה הַשּׁוֹמֵעַ עַל לָשׁוֹן הָרַע - אָז הוּא כְּמוֹ מְסַפֵּר, כִּי כָּל הַשּׁוֹמְעִים שֶׁהוּא מוֹדֶה יֹאמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹדֶה, אִם כֵּן אֱמֶת הוּא הַדָּבָר. וַאֲפִלּוּ אִם לֹא יוֹדֶה אֶלָּא שׁוֹמֵעַ וּמַרְאֶה עַצְמוֹ כְּמַקְשִׁיב אֶל הַדְּבָרִים וּמַאֲמִין בִּדְבָרִים בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם - בָּזֶה יַאֲמִינוּ גַּם אֲחֵרִים. וְהוּא מְסַיֵּעַ לַמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, כִּי אִם הָיָה גּוֹעֵר בַּמְּסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע - הָיָה מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּסַפֵּר לוֹ יוֹתֵר. אֲבָל עַתָּה שֶׁהוּא מַקְשִׁיב וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים - אָז גּוֹרֵם לוֹ לְדַבֵּר יוֹתֵר. וְהִזְהִירָנוּ בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה (שמות כג א): ״לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא״ - שֶׁלֹּא נַאֲמִין סִפּוּר לָשׁוֹן הָרַע בִּלְבָבֵנוּ, לְהַחֲזִיק בְּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ שֶׁהַדְּבָרִים אֱמֶת, וּלְהַבְזוֹת בְּעֵינֵינוּ אֶת מִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו.