אורחות צדיקים · פרק כ״ה, ל״א

צָרִיךְ שֶׁתִּתְבּוֹנֵן וְתַבְחִין עִנְיַן הַלָּשׁוֹן, אֲשֶׁר כָּל עִנְיְנֵי הָאָדָם לְרָעָה וּלְטוֹבָה תְּלוּיִים בָּהּ. יָכוֹל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת בַּלָּשׁוֹן עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲצוּמוֹת אֵין מִסְפָּר, כְּגוֹן מַלְשִׁינוּת וּרְכִילוּת וְלֵיצָנוּת וַחֲנִיפוּת וְשֶׁקֶר וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ. וְכָל אֵלּוּ עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת, אֵין רֶוַח לְבַעַל הַלָּשׁוֹן. וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת לְאֵין חֵקֶר בִּלְשׁוֹנוֹ. וְיֵשׁ כַּמָּה בְּנֵי אָדָם הָאוֹמְרִים: מָה נוּכַל לַעֲשׂוֹת מִצְוָה? הֲלוֹא אֵין בְּיָדֵינוּ מָמוֹן לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְהֵם אֵינָם יוֹדְעִים אֲשֶׁר מְקוֹר הַמִּצְווֹת קָרוֹב לָהֶם מְאוֹד, מְקוֹר חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא הַלָּשׁוֹן. וְכֵן אָמַר דָּוִד: ״מִי רוֹצֶה לִקְנוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא?״ אָמְרוּ לוֹ: ״אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד בִּשְׁנֵיהֶם״. אָמַר לָהֶם: ״בְּזוֹל הוּא מְאוֹד. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ׳מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים׳ (תהלים לד יג).״ אָמְרוּ לוֹ: ״מִי יוּכַל לִקְנוֹת חַיִּים?״ אָמַר לָהֶם: ״נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע״ (שם פסוק יד).