וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת נד ב): מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לִמְחוֹת עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ, וְאֵינוֹ מוֹחֶה - נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ; בְּאַנְשֵׁי עִירוֹ, וְאֵינוֹ מוֹחֶה - נִתְפָּס עַל אַנְשֵׁי עִירוֹ; בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, וְאֵינוֹ מוֹחֶה - נִתְפָּס עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו לד): ״וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו״; וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: אִישׁ בַּעֲווֹן אָחִיו. וְאָמְרִינַן (סנהדרין כז ב): מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן עֲרֵבִים זֶה בָּזֶה.
אורחות צדיקים · פרק כ״ד, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.