הָאֱמֶת. הַנְּשָׁמָה נִבְרֵאת מִמְּקוֹם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ב ד): ״וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים״; וְנֶחְצְבָה מִמְּקוֹם טָהֳרָה, וְנִבְרֵאת מִזֹּהַר הָעֶלְיוֹן מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְאֵין לְמַעְלָה בִּמְקוֹם קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים שֶׁקֶר, אֶלָּא הַכֹּל אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו י י): ״וַיְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת״. וּמָצָאתִי כִּי כְּתִיב: ״אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה״ (שמות ג יד), וּכְתִיב: ״וַיְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, הוּא אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם״ (ירמיהו שם).
אורחות צדיקים · פרק כ״ג, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.