אורחות צדיקים · פרק כ״א, ט״ו

עַתָּה יֵשׁ לְפָרֵשׁ לְךָ אַרְבָּעָה שְׁעָרִים עַל אַרְבַּע כִּתּוֹת שֶׁאֵינָן מְקַבְּלוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה (סוטה מב א): כַּת לֵצָנִים, דִּכְתִיב (הושע ז ה): ״מָשַׁךְ יָדוֹ אֶת לֹצְצִים״; כַּת דּוֹבְרֵי שֶׁקֶר, דִּכְתִיב (תהלים קא ז): ״דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא יִכּוֹן לְנֶגֶד עֵינָי״; כַּת חֲנֵפִים, דִּכְתִיב (איוב יג טז): ״כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא״; כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, דִּכְתִיב (תהלים ה ה): ״כִּי לֹא אֵל חָפֵץ רֶשַׁע אָתָּה, לֹא יְגוּרְךָ רָע״. וְעַתָּה יֵשׁ לְהַשְׂכִּילְךָ עִסְקֵיהֶם וּלְחַלֵּק חֶלְקֵיהֶם, כִּי יֵשׁ תּוֹעֶלֶת הַרְבֵּה לְהָבִין הָעִנְיָן עַל בֻּרְיוֹ.