מוּמֵי הֶעָנָיו נִשְׁכָּחִים, מֵחֲמַת שֶׁהָעוֹלָם רוֹצִים בִּכְבוֹדוֹ, וְגַם עוֹזְרָיו רַבִּים. מָשָׁל: אָמְרוּ עָלָיו עַל אֶחָד מִן הַמְּלָכִים, שֶׁהָיוּ שׁוֹכְבִים בַּלַּיְלָה אֲנָשִׁים הַרְבֵּה, וְקָם הוּא בְּעַצְמוֹ וְתִקֵּן הַנֵּר שֶׁלֹּא יִכְבֶּה. אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה לֹא צִוִּיתָנוּ? אָמַר לָהֶם: מֶלֶךְ קַמְתִּי וּמֶלֶךְ שַׁבְתִּי.
אורחות צדיקים · פרק ב׳, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.