אורחות צדיקים · פרק ט״ו, י״א

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר וְקַל כַּנֶּשֶׁר, רָץ כַּצְּבִי וְגִבּוֹר כָּאֲרִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם (אבות ה כ). רְאֵה אֵיךְ הִזְהִירוֹ לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ קַל וְגִבּוֹר עַל הַמִּצְווֹת! וְכֵן אָמַר דָּוִד (תהלים קיט ס): ״חַשְׁתִּי וְלֹא הִתְמַהְמָהְתִּי לִשְׁמֹר מִצְוֹתֶיךָ״. וְכֵן דָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: ״וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת״ (שמות יב יז) - אַל תִּקְרֵי ״מַצּוֹת״ אֶלָּא ״מִצְווֹת״: אִם תָּבוֹא מִצְוָה לְיָדְךָ אַל תַּחְמִיצֶנָּה, אֶלָּא עֲשֵׂה אוֹתָהּ מִיָּד. וְצָרִיךְ מְאוֹד קַלּוּת וּזְרִיזוּת וּגְבוּרָה לְהִלָּחֵם נֶגֶד הָרְשָׁעִים, לִהְיוֹת אַבִּיר לֵב כְּמֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר (שמות לב כז): ״שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ״. וּבְפִינְחָס נֶאֱמַר בּוֹ (במדבר כה ז): ״וַיַּרְא פִּינְחָס... וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ״. לָכֵן הִזָּהֵר בְּעַצְמְךָ לִהְיוֹת זָרִיז מְאוֹד לְהִפָּרֵד מֵחֶבְרַת רְשָׁעִים, שֶׁלֹּא לִהְיוֹת בַּעֲצָתָם וּבְהַסְכָּמָתָם. וְעַל הַכֹּל צָרִיךְ זְרִיזוּת לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה: יָחִישׁ וְלֹא יְאַחֵר בְּדַרְכֵי תְשׁוּבָה, וְלֹא יְהֵא שָׁעָה אַחַת רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם יִתְבָּרַךְ. רְאֵה אֵיךְ מְשָׁרְתֵי הַמְּלָכִים וְהַשָּׂרִים זְרִיזִים הֵם בִּשְׁלִיחוּתָם וּבַעֲבוֹדָתָם - כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לִזָּהֵר וּלְהִזְדָּרֵז לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדַת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.