אורחות צדיקים · פרק י״ג, ו׳

וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה (משלי יב טו): ״וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם״ - אֵינוֹ רוֹצֶה לוֹמַר לִשְׁמִיעַת הָאֹזֶן לְבַד, אֶלָּא ״שׁוֹמֵעַ״ פֵּרוּשׁוֹ שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ לַעֲצַת חָכָם וּמִתְרַצֶּה לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר יַגִּיד לוֹ הֶחָכָם. נִמְצָא שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בְּמִדַּת הָרָצוֹן, וְכֵן כָּל הַתּוֹכָחוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת. כֵּיצַד? בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּתִיב (שמות יט ה): ״וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים״. כָּךְ הַפֵּרוּשׁ שֶׁל ״שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ״: תְּקַבְּלוּ עֲלֵיכֶם וְתִתְרַצּוּ. וְהֵם הֵשִׁיבוּ ״נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע״ (שם פסוק ח) - וְנִתְרַצּוּ.