וּלְעוֹלָם לֹא יְהֵא אָדָם סַרְבָן נֶגֶד הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְרַבּוֹתָיו, כִּי בְּכָךְ נִשְׁתַּבֵּחַ חָכָם אֶחָד: מִיָּמַי לֹא עָבַרְתִּי עַל דִּבְרֵי חֲבֵרַי! יוֹדֵעַ אֲנִי בְּעַצְמִי שֶׁאֵינִי כֹּהֵן, אִם אָמְרוּ לִי חֲבֵרַי ״עֲלֵה לַדּוּכָן!״ - הָיִיתִי עוֹלֶה (שבת קיח ב).
אורחות צדיקים · פרק י״ג, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.