אורחות צדיקים · פרק י״ב, ג׳

וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (שם ע״ב): כָּל הַכּוֹעֵס, אֲפִלּוּ הַשְּׁכִינָה אֵינָהּ חֲשׁוּבָה כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים י ד): ״רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו״ (תהלים י ד). וְאַף מְשַׁכֵּחַ תַּלְמוּדוֹ וּמוֹסִיף טִפְּשׁוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ז ט): ״כִּי כַעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ״; וּכְתִיב (תהלים צב ז): ״וּכְסִיל לֹא יָבִין״; וּכְתִיב (משלי יג טז): ״וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת״. וּבְיָדוּעַ שֶׁעֲוֹנֹתָיו מְרֻבִּין מִזְּכוּיוֹתָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (שם כט כב): ״וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע״. וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יט יט): ״גְּדָל חֵמָה - נֹשֵׂא עֹנֶשׁ״.