וְאֵלּוּ אַרְבַּע מִדּוֹת נֶאֱמָרִים נֶגֶד הַצַּדִּיק, כְּשֶׁהוּא כּוֹעֵס עַל הַטּוֹבִים אוֹ בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם. אֲבָל ״קָשֶׁה לִכְעֹס״ עַל עוֹשֵׂי עֲבֵרוֹת ״וְנוֹחַ לִרְצוֹת״ לָהֶם - זוֹ מִדָּה רָעָה שֶׁמִּתְרַצֶּה לָרְשָׁעִים. וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁ״נוֹחַ לִכְעֹס״ עַל הַצַּדִּיקִים, וְ״קָשֶׁה לִכְעֹס״ עַל הָרְשָׁעִים, וְ״נוֹחַ לִרְצוֹת״ לָרְשָׁעִים וְ״קָשֶׁה לִרְצוֹת״ לַצַּדִּיקִים - זֶהוּ רָשָׁע גָּמוּר.
אורחות צדיקים · פרק י״ב, ט״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.