אִם עָשִׂיתָ דָּבָר כְּנֶגֶד חֲבֵרְךָ - הִתְחָרֵט וְתֵלֵךְ וּתְרַצֵּהוּ. וְאִם חֲבֵרְךָ פָּשַׁע נֶגְדְּךָ וּמִתְחָרֵט - קַבְּלֵהוּ. אֲפִלּוּ אִם סָפֵק לְךָ אִם מִתְחָרֵט בְּלִבּוֹ, רַק שֶׁהוּא מְנַקֶּה עַצְמוֹ נֶגְדְּךָ - קַבְּלֵהוּ. אִם הֹכַחְתָּ אוֹתוֹ בִּדְבָרִים קָשִׁים עַד שֶׁהוּא שׂוֹנַאֲךָ, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר דָּוִד (תהלים קלט כא): ״וּבִתְקוֹמְמֶיךָ אֶתְקוֹטָט״ - אַל תִּתְחָרֵט עַל אוֹתָהּ קְטָטָה. כִּי אִם תִּתְחָרֵט וּתְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה - אָז יִתְחַזֵּק בְּטָעוּתוֹ.
אורחות צדיקים · פרק י״א, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.