לְכָךְ צָרִיךְ הֶחָכָם לְהִתְבּוֹנֵן לְפִי הַשָּׁעָה וְהָעִנְיָן, וּלְפִי זֶה יְסַדֵּר מַעֲשָׂיו; כִּי יֵשׁ דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַעֲזֹב בִּשְׁבִילָם, וְיֵשׁ דָּבָר שֶׁלֹּא יָנִיחַ בִּשְׁבִילָם בְּשׁוּם עִנְיָן. וְצָרִיךְ בְּגוּפוֹ וּבִמְאֹדוֹ לַעֲמֹד נֶגְדָּם, וְלֹא יִכָּנַע לָהֶם. וְכָל זֶה בִּדְבַר מִצְוָה, אֲבָל בְּעִנְיַן מַשָּׂא וּמַתָּן - יִכָּנַע לִפְנֵיהֶם וְיַעֲשֶׂה עִמָּהֶם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין בְּכָל דָּבָר, וְזֶהוּ מִצְוָה גְּדוֹלָה.
אורחות צדיקים · פרק א׳, ל״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורחות צדיקים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.