קב הישר · פרק צ״ה, ה׳

וְלָכֵן יְצַוֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֶעָתִיד, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ הָאֻמּוֹת וְיֹאמְרוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: תְּנוּ לָנוּ גַּם כֵּן הַתּוֹרָה, וַאֲנַחְנוּ מְקַיְּמִין אוֹתָהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיֶה מֵשִׁיב לָהֶם: מִצְוָה קַלָּה יֵשׁ לִי וְסֻכָּה שְׁמָהּ, לְפִי שֶׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס. מִיָּד כָּל אֶחָד וְאֶחָד עוֹשֶׂה סֻכָּתוֹ וְכוּ'. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְדִּיר הַחַמָּה עֲלֵיהֶם, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מְבַעֵט וְיוֹצֵא. וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה כְּתִיב: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק. וְאֵין שְׂחוֹק לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק. (עַיֵּן בַּאֲרִיכוּת מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה). וְהִנֵּה קָשֶׁה, לָמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיֶה מְצַוֶּה לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁיְּקַיְּמוּ דַּוְקָא מִצְוַת סֻכָּה, וְלֹא מִצְוָה אַחֶרֶת. אֲבָל לְפִי מַה שֶּׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל, אַתְיָא שַׁפִּיר, דְּכֵיוָן דְּאַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוַת סֻכָּה הִיא קַלָּה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת, אֲבָל בְּעֵינֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא גָּדוֹל מְאֹד, כִּי 'סֻכּוֹת' הִיא גִּימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים, וּמִצְוָה זוֹ הִיא מַכְנִיעָה הַקְּלִפָּה שֶׁל לִילִית, שֶׁהִיא גִּימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים. וְלֶעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲבִיר אֶת הַגִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, שֶׁהִיא לִילִית וְכָל הַמַּחֲנוֹת שֶׁלָּהּ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיֶה מַכְנִיעַ אוֹתָן עַל יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה דַּוְקָא, וְאָז יִהְיֶה שֵׁם הֲוָיָה שָׁלֵם, וְכִסְאוֹ יִהְיֶה שָׁלֵם. וְלָכֵן אָנוּ מִתְפַּלְּלִים: וּפְרֹס עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ. כִּי סֻכַּת שָׁלֵם יִהְיֶה עוֹד הַפַּעַם שֶׁיִּהְיֶה אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בִּירוּשָׁלַיִם, וְעִם הַמִּקְדָּשׁ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד יִהְיֶה אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וְאֶחָד, כְּמִנְיַן 'מְלֵאָתִי' מִשְׁפָּט, וּבַיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.