קב הישר · פרק צ״א, א׳

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר: "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת, וּדְרוֹר - קֵן לָהּ וְגוֹ'". בְּוַדַּאי לֹא לְחִנָּם אָמַר דָּוִד כֵּן, וְלֹא עַל סְתָם צִפּוֹר אָמַר הָכֵי, דְמַאי רְבוּתָא אִכָּא, שֶׁצִּפּוֹר מָצְאָה בַּיִת, וְצִפּוֹר דְּרוֹר מָצְאָה קֵן לָהּ? אֲבָל הָעִנְיָן הוּא מְבֹאָר בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בָּלָק, כִּי הָעוֹלָמוֹת וַחֲדָרִים שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה בְּגַן עֵדֶן, אֲשֶׁר הַצַדִּיקִים יוֹשְׁבִים שָׁם מְסֻדָּרִים בִּתְלַת שׁוּרִין, וּבְהַנָּךְ שׁוּרִין יֵשׁ חֲדָרִים וְהֵיכָלוֹת מְלֵאִים צַדִּיקִים, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. וְהַצַּדִּיקִים יוֹשְׁבִים בִּיקַר וּגְדֻלָּה, וְעַטְּרוֹתֵיהֶן בְּרָאשֵׁיהֶם, וּבֵין הַנֵּי שׁוּרוֹת, שָׁם מְטַיְּלִין נִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא זָכוּ כָּל כָּךְ כְּמוֹ אוֹתָן הַצַדִּיקִים, שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל מְקוֹמָם. אָכֵן, גַּם הַטִּיּוּל, אֲשֶׁר מְטַיְּלִין בֵּין הַשּׁוּרוֹת, הוּא לָהֶם לְעֹנֶג גָּדוֹל, וְיֵשׁ לָהֶם נַחַת רוּחַ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַּיִת. אַף שֶׁהֵן בֵּין הַשּׁוּרוֹת - אֲפִלּוּ הָכֵי מָצְאוּ גַּם שֶׁבְּחֹדֶשׁ נִיסָן הַצִּפֳּרִים מַתְחִילִין לְצַפְצֵף, כֵּן בְּגַן עֵדֶן הַנְּשָׁמוֹת מִתְלַבְּשִׁים בִּדְמוּת צִפֳּרִים בְּחֹדֶשׁ נִיסָן, וּבְכָל בֹּקֶר וּבֹקֶר הֵם מְצַפְצְפִים כְּצִפֳּרִים. וְהַאי צִפְצוּפָא שִׁבְחָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּצְלוֹתָא עַל חַיֵּי בְּנֵי נָשָׁא, בְּגִין דְּאִלֵּין יוֹמִין יִשְׂרָאֵל כֻּלְּהוּ מִתְעַסְּקִין בְּמִצְווֹת וְעַבְדִין פִּקּוּדִין דְּמָארֵי עָלְמָא, וְאִנּוּן צַדִּיקִים דְּיָתְבֵי לְגוֹ בְּהֵיכָלִין טְמִירִין, דְּאִתְאָמַר עֲלֵיהֶם 'עַיִן לֹא רָאֲתָה' וְנִקְרָאִים 'דְּרוֹר', דְּאִית לְהוֹן דְּרוֹר וְחֵרוּת מִכֹּלָּא, וְאִנּוּן 'קֵן לָהּ' מְיֻחָד לָבוֹא לַמָּדוֹר כְּמוֹ קֵן מְתֻקָּן וּמוּכָן הֵיטֵב.