וַעֲדַיִן הֵם מְדַבְּרִים, הִתְחִיל לִנְשֹׁב רוּחַ גָּדוֹל מְאֹד, שֶׁנָּשָׂא הָאַרְבֶּה עַד אֵין חֹק וְאֵין מִסְפָּר, וְנִבְהֲלוּ הַתַּלְמִידִים, וְהֵשִׁיב לָהֶם הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: אַל תִּירָאוּ, שֶׁכְּבָר בָּטְלָה הַגְּזֵרָה, וְכֵן הָיָה, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם פּוֹרְחִים לַיָּם הַגָּדוֹל וְשָׁם נִטְבְּעוּ, וְלֹא נִשְׁאַר בַּמְּדִינָה עַד אֶחָד. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
קב הישר · פרק ט׳, י״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.