קב הישר · פרק פ״ז, ב׳

וְצָרִיךְ הָאָדָם לְחַלֵּק מָנוֹת יָפוֹת לַעֲנִיִּים. וְדַע, שֶׁמָּצָאתִי כָּתוּב בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית: רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר: כָּל מַאן דְּחָדֵי בְּמוֹעֲדַיָּא, וְלֹא יָהִיב חוּלָקֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - הַהוּא "רַע עַיִן" אִקְרֵי, וְהַשָּׂטָן שׂוֹנֵא אוֹתוֹ, וְתֵכֶף בָּא הַשָּׂטָן וּמְקַטְרֵג עָלָיו וּסָלִיק לֵיהּ מֵעָלְמָא וְכַמָּה אִעֲקוּ עַל אִעֲקוּ מְסַבֵּב לֵיהּ, בְּגִין דְּהַנְהוּ מִסְכְּנֵי הֵן חוּלָקֵיהּ דְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעֵי לְמֶחֱדֵי לְמִסְכְּנֵי וְסָלִיק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹמִין אִלֵּין לְמֶחֱמֵי לְאִנּוּן מָאנִין תְּבִירִין דִּילֵיהּ. וְאִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲמָא, דְּלֵית לֵיהּ לְמִסְכְּנָא לְמֶחֱדֵי, אֲזַי בּוֹכֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבָעֵי לְמֶחֱרַב עָלְמָא: וְאָז בָּאִין כָּל פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאַמְרִין: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! רַחוּם וְחַנּוּן אִתְקָרִית; יִתְגַּלְגְּלוּ רַחֲמֶיךָ עַל בָּנֶיךָ! אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶן: וְכִי לֹא עַל חֶסֶד אִתְבְּרִיאַת עָלְמָא? דִּכְתִיב: עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. וְאֵין אֲנִי רוֹאֶה שׁוּם חֶסֶד שֶׁנַּעֲשֵׂית בְּעָלְמָא! אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: הָא קֻשְׁטָא דְּהַאי פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, דְּאָכְלֵי וְרָוֵי וַהֲוֵי יְכִילֵי לְמֶעְבַּד טוּבָא עִם מִסְכֵּנָא, וְלָא יָהִיב לוֹן מִידִי. מִיָּד אָתֵי הַאי מְקַטְרֵג וְתָבַע רְשׁוּת לִרְדֹּף אֲבַתְרֵיהּ, וּבְכָל סְעֻדָּה דַּחֲדֵי בַּר נָשׁ, הַאי מְקַטְרֵג אָתָא וַחֲמָא: אִי הַאי בַּר נָשׁ אַקְדִּים טִיבוּ לְמִסְכְּנָא אוֹ יֵשׁ מִסְכֵּנָא בְּבֵיתָא, אָז הַאי מְקַטְרֵג אִתְפָּרַשׁ מֵהַאי בֵּיתָא, וְלָא עָאל תַּמָּן. וְאִי לָא - אָעִיל תַּמָּן, וַחֲמָא עִרְבּוּבְיָא דְּחֶדְוָן בְּלָא מִסְכֵּנָא - אֲזַי סָלִיק לְעֵילָא וּמְקַטְרֵג עָלָיו. הֲרֵי לְךָ הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה בָּזֶה.