כְּתִיב (עוֹבַדְיָה א, דֹ): "אִם תַּגְבִּיהַ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ, מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה' וְגוֹ'". עַל דֶּרֶךְ הֲלָצָה יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַפָּסוּק, רַק נַקְדִּים גְּמָרָא דִּבְרָכוֹת (מד, ב): "וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם, גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם" - כֵּיוָן שֶׁהוּא עָנִי, הֵיאַךְ יְכוֹלִין לִגְזֹל אֶת הֶעָנִי? כֵּיוָן שֶׁאֵין לֶעָנִי שׁוּם דָּבָר! אָמַר רַבִּי חֶלְבּוֹ: אָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁהֶעָנִי נוֹתֵן שָׁלוֹם, וְלֹא הֶחֱזִיר לוֹ שָׁלוֹם, נִקְרָא גַּזְלָן. עַיֵּן שָׁם.
קב הישר · פרק פ״ד, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.