וְהִנֵּה כִּי אִי אֶפְשָׁר לְכַוֵּן כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, מֵחֲמַת שְׁנֵי טְעָמִים: הָאֶחָד, שֶׁעֲווֹנֵינוּ כָּבְדוּ עַל רָאשֵׁינוּ, וְהַטַּעַם שֵׁנִי מֵחֲמַת חֶסְרוֹן יְדִיעָה. עַל כָּל פָּנִים חָלִילָה לָנוּ לַעֲזֹב כַּוָּנַת הַתְּפִלָּה.
קב הישר · פרק ח׳, י״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.