וְהִנֵּה סוֹד יֵין נֶסֶךְ הוּא אַזְהָרָה, שֶׁצִּוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלשׁ מִצְווֹת לַמֶּלֶךְ, וְצִוָּה: לֹא יַרְבֶּה לוֹ נָשִׁים, וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ סוּסִים, וְלֹא יַרְבֶּה לוֹ כֶּסֶף, כִּי רָאשֵׁי תֵּבוֹת נֶסֶךְ הוּא: נָשִׁים, סוּסִים, כֶּסֶף. וְהֵן הֵן שְׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁהַמֶּלֶךְ מֻזְהָר שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת. וּמִכָּל שֶׁכֵּן שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁהֵן מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת: נָשִׁים, סוּסִים, כֶּסֶף, שֶׁהֵן רָאשֵׁי תֵּבוֹת נֶסֶךְ.
קב הישר · פרק ע״ו, ג׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.