וּבִהְיוֹת כִּי גָּדוֹל שְׂכַר כֹּחַ לִמּוּד הַתִּינוֹקוֹת, וַהֲבֵל פִּיהֶם עוֹשִׂים הַרְבֵּה פְּעֻלּוֹת טוֹבוֹת וְהַצָּלוֹת מִגְּזֵרוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב - בִּזְמַן שֶׁהַקּוֹל שֶׁל תִּינוֹקוֹת מְצַפְצְפִים בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וּבְבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁל יַעֲקֹב, אֵין הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו לָבוֹא עָלֵינוּ, חַס וְשָׁלוֹם, בִּגְּזֵרוֹת רָעוֹת וּשְׁמָדוֹת.
קב הישר · פרק ע״ב, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.