יָתְבוּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי אַבָּא וְקָמוּ בְּדוּכְתַּיְהוּ בִּדְחִילוּ וּרְתִיתוּ. נָפַק קָלָא וְאָמַר: טִינָרֵי תַּקִּיפִין, פַּטִּישִׁין רָמָאִין, עוּלוּ וְאִתְכַּנָּשׁוּ! (רָצָה לוֹמַר: גַּם צַדִּיקִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ, מִשְׁתַּעְשְׁעִים בֵּין הַחַיִּים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה). בְּהַהִיא שַׁעְתָּא שָׁמְעוּ קוֹל עַנְפֵי אִילְנִין רַב וְתַקִּיף, וַהֲוֵי אָמַר (תְּהִלִּים כט, ד־ה): "קוֹל ה' בַּכֹּחַ וְגוֹ' קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים וְגוֹ'". עַד כָּאן.
קב הישר · פרק ז׳, ל״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.