וְצָרִיךְ עוֹד לֵידַע: לֹא דַּי שֶׁלֹּא חָל הַקְּלָלוֹת חִנָּם, אַדְּרַבָּה, יֵשׁ שָׂכָר טוֹב לְאוֹתָן שֶׁנִּתְקַלְלוּ בְּחִנָּם, כִּדְאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי דְּמַסֶּכֶת פֵּאָה (פֶּרֶק ח, הֲלָכָה ו), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
קב הישר · פרק ז׳, כ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.