אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁמַת הַצַּדִּיק רוֹצֶה לָצֵאת מֵהַגּוּף, אֲזַי הִיא בְּשִׂמְחָה מֵחֲמַת הַבִּטָחוֹן שֶׁיְּקַבֵּל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא. וּכְשֶׁרוֹאָה הַשְּׁכִינָה וּמַלְאָכִין קַדִּישִׁין וְנִשְׁמוֹת צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים הוֹלְכִין לִקְרָאתָהּ לְלַוּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה - אֲזַי הִיא יוֹצֵאת בִּמְרוּצָה מֵהַגּוּף אֲשֶׁר הִיא שָׁם, וּמִשְׁתַּחֲוָה אַרְצָה נֶגֶד הַשְּׁכִינָה (עַיֵּן שָׁם בַּמִּדְרָשׁ הַנֶּעֱלָם וְתִמְצָא נַחַת).
קב הישר · פרק ס״ז, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.