כְּתִיב כְּתִיב (דְּבָרִים ו, ז): "וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְגוֹ'" - אַזְהָרָה לָאָב, שֶׁמְּחֻיָּב לִלְמֹד בְּעַצְמוֹ עִם בְּנוֹ וּלְחַדֵּד אוֹתוֹ בְּפִלְפּוּלָא, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּנוֹ טִפֵּשׁ בַּתּוֹרָה. וְאִם הָאָב אֵינוֹ בַּעַל תּוֹרָה, אֲזַי הוּא מְצֻוֶּה 'וְדִבַּרְתָּ בָּם - שֶׁיְּדַבֵּר עַל לֵב הַמְלַמְּדִים שֶׁיִּלְמְדוּ עִם בָּנָיו, וְיַדְרִיךְ בָּנָיו בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּבְדֶרֶךְ אֶרֶץ. בְּכֻלָּן יְדַקְדֵּק הָאָדָם הֵיטֵב, שֶׁלֹּא יַעֲבֹר עַל הַתּוֹרָה חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ כִּמְלוֹא נִימָה.
קב הישר · פרק ס״ז, א׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.