וְאִיתָא בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת נָשׂא: הַהִיא מִלָּה שֶׁל רְמִיָּה, דְאַפִּיק בַּר נָשׁ, סַלְקָא וּבָקַע רְקִיעִין וְקַיָּמָא עַד דְּעָאל לַיְלָה, וְנִשְׁמְתָא סַלְקָא קַמֵּיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: מִשּׁוֹכֶבֶת חֵיקֶךָ שְׁמֹר פִּתְחֵי פִּיךָ. וּכְדֵין אִתְרַשִּׁים הַהוּא מִלָּה וְהַהוּא חוֹבָה דְּבַר נָשׁ, וּבְגִין כָּךְ אַשְׁרֵי הָאָדָם, שֶׁהַנְהָגוֹתָיו הֵן בִּלְתִּי רַמָּאוּת.
קב הישר · פרק ס״א, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.