קב הישר · פרק ס״א, ט״ו

נִלְמָד מִן הַנִּזְכָּר לְעֵיל, שֶׁיִּרְאֶה הָאָדָם בְּעֵין שִׂכְלוֹ, שֶׁסּוֹף דָּבָר הוּא, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לִירָא מִן הָעֹנֶשׁ, לִזְכֹּר תָּמִיד הַפָּסוּק שֶׁסִּיֵּם שְׁלֹמֹה בְּסוֹף הַסֵּפֶר: סוֹף דָּבָר - הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְווֹתָיו שְׁמֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. וְדַע, כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יָבוֹא הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט. וְכָל הָאוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וַתְרָן - יִוָּתְרוּ לוֹ חַיָּיו. וִיהִי רָצוֹן, שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים הָאֵלּוּ קְשׁוּרִים וַחֲתוּמִים עַל לוּחַ לִבֵּנוּ, וְאָז טוֹב יִהְיֶה לָנוּ סֶלָה.