קב הישר · פרק נ״ז, ה׳

וּרְפוּאָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת דָּבוּק בַּתּוֹרָה בְּחַיָּיו, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה יֵשׁ לוֹ דְּבֵקוּת אֶת הַשְּׁכִינָה לִפְנֵי מוֹתוֹ, וּמִכָּל שֶׁכֵּן - לְאַחַר מוֹתוֹ. כִּדְאִיתָא בְּזֹהַר וָאֶתְחַנַּן: רַבִּי אַחָא הֲוֵי קָאִים עִמֵּיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. לֵילְיָא חֲדָא, בָּתַר פַּלְגּוֹת לֵילְיָא, הֲווּ מִשְׁתַּדְּלֵיהּ בְּאוֹרַיְתָא. פָּתַח רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאָמַר: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה - תָּא חָזִי, שְׁכִינְתָּא לֹא מִתְיַשֶּׁבֶת אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁלּוֹמְדִים תּוֹרָה, וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה עָלְמָא קָאִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְגוֹ', לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה. וּכְשֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, אֲזַי נֶאֱמַר: עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ? וַיֹּאמֶר ה': עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַאן דְּיָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה וְאֵינוֹ לוֹמֵד - הֲרֵי הוּא כְּאָדָם, שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה צְנוּעָה וּנְעִימָה בְּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים, וְהַבַּעַל עוֹזֵב אוֹתָהּ, וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה עִמָּהּ כְּפִי הַחִיּוּב הָרָאוּי לָהּ מִן הַתּוֹרָה: שְׁאֵרָהּ, כְּסוּתָהּ וְעוֹנָתָהּ. וְהָאִשָּׁה הַהִיא צוֹעֶקֶת עַל בַּעַל נְעוּרֶיהָ שֶׁעָזַב אוֹתָהּ.