קב הישר · פרק נ״ז, ב׳

וְאִיתָא בַּזֹּהַר וָאֶתְחַנַּן, כִּי בָּרָקִיעַ מַמְתִּינִים וּמְצַפִּים עַל קִימַת בַּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁיָּקוּם לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה וּבִתְפִלָּה. וְהָרְאָיָה: דְּכַד בַּר נָשׁ קָאִים מֵעַרְסֵיהּ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּאוֹרַיְתָא - כָּרוֹזָא קָאִים עֲלֵיהּ וְאוֹמֵר: הִנֵּה בָּרְכוּ אֶת ה', כָּל עַבְדֵי ה', הָעוֹמְדִים בְּבֵית ה' בַּלֵּילוֹת. וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁעוֹמֵד וְהוֹלֵךְ לְבֵי כְּנִשְׁתָּא בִּצְלוֹתֵיהּ קַמֵּיהּ מָארֵיהּ, הָאי כְּרָזָא קָארֵי עֲלֵיהּ: וְנָתַתִּי לְךָ מְהַלְּכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה. אָכֵן כָּל זֶה הוּא כְּשֶׁהָאָדָם מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וּבְתַחֲנוּנִים יְדַבֵּר רָשׁ. כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁאָמַר: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' וְגוֹ'.