קב הישר · פרק נ״ה, ב׳

וְאִם חָטָא אַחֵר לְנֶגְדּוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים - יִמְחַל לוֹ מִיָּד, וְכֹה יֹאמַר: שָׁרִי לֵיהּ מָרֵיהּ לְכָל מַאן דִּמְצַעֲרִין לִי, וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ בְּכַוָּנָה. וְאַחַר כָּךְ יִזָּהֵר לִקְרֹא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן בְּכָל לַיְלָה, כִּי עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ שֶׁכָּתוּב זָכוֹר הוּא נֶגֶד הַיּוֹם, וּבְפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן כְּתִיב בּוֹ שָׁמוֹר, וְהוּא נֶגֶד מִדַּת הַלַּיְלָה. וְעַל יְדֵי כָּךְ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי כְּתָרִים בְּרֹאשׁוֹ: אֶחָד כְּשֶׁעוֹלֶה נִשְׁמָתוֹ לְמַעְלָה, וְאַחַת לְלַוּוֹתָהּ בַּחֲזָרָתָהּ לְמַטָּה. וְעַל כֵּן יֵשׁ שְׁנֵי טְעָמִים בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת: אֶחָד לְמַעְלָה, וְאֶחָד לְמַטָּה. וּבַשַּׁחֲרִית קֹדֶם יְצִיאָתוֹ מֵהַבַּיִת, יִטֹּל יָדָיו תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא אֶל הַמְּזוּזָה וְיַנִּיחַ יָדָיו עַל הַמְּזוּזָה, וִיכַוֵּן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא בַּעַל הַבַּיִת, וַאֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ בַּבַּיִת רַק אוֹרְחִים. וִיכַוֵּן הַשֵּׁם שַׁדַּי כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי בְּפֶרֶק רִאשׁוֹן. וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר (פָּסוּק): ה' יִשְׁמֹר צֵאתִי וּבוֹאִי לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם - שָׁלשׁ פְּעָמִים, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר פָּסוּק: בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ, וְהוּא יְיַשֵּׁר אָרְחוֹתֶיךָ. וְהַפָּסוּק הַזֶּה הוּא כּוֹלֵל כָּל הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים וְשֵׁשׁ אוֹתִיּוֹת כְּמִנְיַן שֵׁם הֲוָיָה, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ קֳדָשִׁים, וּמַתְחִיל בָּאוֹת בֵּי"ת, וּמְסַיֵּם בָּאוֹת כַּ"ף - נֶגֶד כ"ב אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. וּבְכָל פַּעַם שֶׁיֹּאמַר פָּסוּק זֶה, יַטֶּה אֶת רֹאשׁוֹ לְשֵׁשׁ קְצָווֹת כַּסֵּדֶר הַזֶּה: מִזְרָח, דָּרוֹם, מַעֲרָב, צָפוֹן, מַעְלָה וּמַטָּה. וִיכַוֵּן שֶׁמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַמּוֹשֵׁל בְּשֵׁשׁ קַצְווֹת הָעוֹלָם, וּבְזֶה הוּא מְשַׁעְבֵּד נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.