עִקַּר לִמּוּד וְעֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא, לַעֲשׂוֹת כִּסֵּא לַשְּׁכִינָה. וּבִהְיוֹת הָאָדָם מְלֻכְלָךְ בְּעָווֹן וָחֵטְא - אֲזַי אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו, כִּי כָּל עָווֹן וְעָווֹן הוּא קוֹץ מַכְאִיב נֶגֶד הַשְּׁכִינָה, וְלָכֵן יִתְוַדֶּה הָאָדָם קֹדֶם שֶׁיִּלְמַד, כְּדֵי לְיַחֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ.
קב הישר · פרק נ״ג, י׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.