וּכְשֶׁהָלַךְ בַּעֲלָהּ רַבִּי אַלֶכְּסַנְדֶר, לַחוּץ לַשּׁוּק בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן, הָלַךְ הָאִישׁ הֶעָשִׁיר לְאִשְׁתּוֹ וְאָמַר לָהּ הַסִּימָנִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְסָבְרָה אִשְׁתּוֹ, שֶׁבַּעֲלָהּ צִוָּה כֵּן - וְתֵכֶף הָלְכָה וְהֶחֱזִירָה לוֹ הַפִּקָּדוֹן, וְהָלַךְ הֶעָשִׁיר בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב לְדַרְכּוֹ לְשָׁלוֹם.
קב הישר · פרק נ״ב, ו׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.