קב הישר · פרק נ׳, ה׳

עַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם כַּמָּה הִיא הַתְּפִלָּה חֲבִיבָה כְּשֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְאֵיךְ מְשַׁמֵּחַ הַשְּׁכִינָה לְאֵין עֵרֶךְ וְשִׁעוּר, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר הָאָדָם שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, הַשְּׁכִינָה מִתְעַטֶּרֶת בְּאוֹתוֹ הַפַּעַם בְּהַהוּא כִּתְרָא, דְּאִזְדַּמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאִתְעַטְּרָא לְמַלְכָּא מְשִׁיחָא, וּבְהַהוּא כִּתְרָא - חֲקוּקִים בָּהּ שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָיוּ כְּנֶגֶד לִבּוֹ, בְּהַהוּא זִמְנָא, דְּעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם בְּגִין דְּאִבָּעִי בַּר נָשׁ לְכַוֵּן רֵעוּתֵיהּ בְּהַהוּא שִׁירָתָא. וְכָל מַאן דְּזָכִי בְּהַאי עָלְמָא, שֶׁאוֹמֵר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה וְ'אָז יָשִׁיר' בְּכַוָּנָה - זָכֵי לְמֵחֲמֵיהּ מַלְכָּא מְשִׁיחָא בְּתִקּוּנֵי הַהוּא כִּתְרָא וּבִכְלֵי מִלְחַמְתּוֹ לְעָתִיד לָבוֹא וְזָכֵי לָשִׁיר הַאי תֻּשְׁבְּחָא תַּמָּן. וְכֵיוָן דְּמָטֵי בַּר נָשׁ לְ'יִשְׁתַּבַּח', נָטִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַאי כִּתְרָא וְשָׁוִי לְקַמֵּיהּ. וְלָכֵן צָרִיךְ לְמִכְלָלָא לָהּ בִּתְלֵיסָר מְכִילִין עִלָּאִין, דְּמִנַּהּ אִתְבָּרַכְתְּ אִנּוּן תְּלֵיסַר בֻּשְׂמִין עִלָּאִין דְּאִנּוּן: הַצֳּרִי וְהַצִּפֹּרֶן, חֶלְבֹּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מוֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּלֶת נֵרְד, כַּרְכֹּם, קְשֹׁט וְקִלּוּפָהּ וְקִנָּמוֹן, בֹּרִית כַּרְשִׁינָא (יֵין קַפְרִיסִין). וְהָכֵי אִנּוּן: שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה, תְּהִלָּה וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת, וְהֵן נֶגֶד שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים. וְצָרִיךְ לוֹמַר בִּנְשִׁימָה אַחַת, דְּלָא לִפְסַק בֵּינַיְהוּ. וְאִי פָּסִיק בֵּינַיהוּ, אָז נָפִיק חַד שַׁלְהוֹבָא מִתַּחַת גִּדְפַיְהוּ דִּכְרוּבִים, וּמַכְרִיזִים בְּקוֹל גָּדוֹל: פְּלוֹנִי דֵּין פָּסִיק בִּשְׁבָחֵיהּ דְּמָרֵיהּ, וְיִשְׁתַּצִי וְיִתְפַּסַּק זְכוּתֵיהּ, דְּלָא יֶחֱזֵי בְּגֵאוּתָא דְּמַלְכָּא, כַּמָּה דְּאַתְּ אָמַר: וּבַל יִרְאֶה בְּגֵאוּת ה', עַד כָּאן.