וְהִנֵּה פֹּה בְּפֶרֶק זֶה אֶכְתֹּב קְצָת בִּקְצָרָה בְּעֹנֶשׁ הַנְּשָׁמָה שֶׁאָדָם פּוֹגֵם בָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה: דַּע, כִּי אֲוִירָא חֲלָלָא דְּעָלְמָא, הֵן מְלֵאִים מִנִּשְׁמוֹת בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָם יְכוֹלִין עֲדַיִן לָבוֹא לִמְקוֹם מְנוּחָתָן, וּכְמוֹ שֶׁהֵעִידוּ תַּלְמִידָיו שֶׁל הָרַב הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עַל רַבָּם הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁהָיָה אוֹמֵר לָהֶם: דְּעוּ, כִּי אֲוִירָא דְּעָלְמָא וַחֲלָלָהּ, הֵן מָלֵא נְשָׁמוֹת הַנִּדָּחִין, שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לָבוֹא עֲדַיִן לִמְנוּחָתָם. וּפַעַם אַחַת הָלַךְ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לִלְמֹד תּוֹרָה עַל הַשָּׂדֶה, וְרָאָה הוּא בְּעַצְמוֹ שֶׁכָּל הָאִילָנוֹת הָיוּ מְלֵאִים נְשָׁמוֹת בְּלִי מִסְפָּר, וְכֵן הָיָה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְגַם עַל פְּנֵי הַמַּיִם הָיוּ כַּמָּה רִבְבוֹת נְשָׁמוֹת. וְשָׁאַל אוֹתָן הָרַב הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, מַה טִּיבָם כָּאן? וְהֵשִׁיבוּ, שֶׁנִּדְּחוּ מִחוּץ לְפַרְגּוֹדָא קַדִּישָׁא בַּעֲבוּר שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל פִּשְׁעֵיהֶם, וְהָיוּ מוֹנְעִים אֶת חַבְרֵיהֶם מִלַּעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְהָיוּ נָע וָנָד בָּאָרֶץ וּבַאֲוִירָא דְּרָקִיעַ, זֶה בְּכֹה וְזֶה בְּכֹה. וְעַכְשָׁו הָיוּ שׁוֹמְעִים בַּת קוֹל, הַמַּכְרִיז בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁיֵּשׁ אִישׁ אֶחָד צַדִּיק בָּאָרֶץ - הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, אֲשֶׁר יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדוֹ לְתַקֵּן הַנְּשָׁמוֹת הַנִּדָּחוֹת. וְעַל כֵּן נֶאֶסְפוּ לְכָאן, לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיְּרַחֵם עֲלֵיהֶם לְתַקֵּן אוֹתָן, כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לָבוֹא לִמְקוֹם מְנוּחָתָם, וְלֹא יִסְבְּלוּ עוֹד צַעַר גָּדוֹל כָּזֶה. וְהִבְטִיחַ הָאֲרִ"י הֶחָסִיד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לַעֲשׂוֹת לְטוֹבָתָם מַה שֶּׁהוּא בְּאֶפְשָׁרִית. וְסִפֵּר אַחַר כָּךְ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְתַלְמִידָיו הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כִּי רָאוּ שֶׁהָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁאַל לָהֶם לְהַנְּשָׁמוֹת, וְלֹא יָדְעוּ לְמִי שׁוֹאֵל וּמִי הָיָה הַמֵּשִׁיב. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
קב הישר · פרק ה׳, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
