קב הישר · פרק ה׳, י״א

וְאִם כֵּן, יִתְבּוֹנֵן הַנָּבוֹן, שֶׁבְּוַדַּאי הַמַּרְגִּיל בְּמִדָּה זוֹ לִהְיוֹת אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב - יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ בָּנִים פּוֹקְרִים וּמִינִים שֶׁכּוֹפְרִים בְּתוֹרָתֵנוּ, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה. וְנוֹסָף עַל זֶה שֶׁמַּפְרִיד עַצְמוֹ גַּם כֵּן מֵהַקְּדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְנֶאֱבָד מִמֶּנּוּ דָּבָר יָקָר הַנֶּאֱמָר בְּיִשְׂרָאֵל (דְּבָרִים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם". שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַפָּסוּק הוּא: כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּק הָאָדָם הָאֵזוֹר עַל מָתְנָיו בְּהִדּוּק טוֹב, אֲזַי לֹא יוּכַל לְהַכְנִיס בֵּין הָאֵזוֹר לְהַמַּלְבּוּשׁ עִרְבּוּב שֶׁל אָבָק וָאֵפֶר - כֵּן הֵמָּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהֵן דְּבוּקִים לַה' יִתְבָּרַךְ בְּדַרְכֵיהֶם וּבְמַעֲשֵׂיהֶם, אֲזַי לֹא יָבוֹא שׁוּם מְקַטְרֵג לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה פֵּרוּד בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְכִדְאִיתָא בַּזֹּהַר, פָּרָשַׁת פְּקוּדֵי: