קב הישר · פרק מ״ט, י״ג

הַתְּשִׁיעִי - יוֹם הַתַּעֲנִית הוּא מְסֻגָּל שֶׁיְּפָרֵשׁ הָאָדָם חֲטָאָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאָז אֵין לְהַשָׂטָן שׁוּם קִטְרוּג בְּקִרְבֵּנוּ אוֹ בִּתְפִלָּתוֹ. וְדָבָר זֶה מְבֹאָר בַּזֹּהַר וַיִּקְרָא, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווּ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא. עַד דַּהֲווּ אָזְלֵי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּא: בּוֹא וְנִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹרַיְתָא! פָּתַח רַבִּי חִיָּא וְאָמַר: חֲטָאתִי אוֹדִיעֲךָ - מִכָּאן אוֹלִיפְנָא, דְּכָל בַּר נָשׁ, דִּמְכַסֶּה חֲטָאָיו, וְלָא מְפָרֵשׁ לוֹן קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְיִתְבַּע רַחֲמֵי - לָא יְהָבִין לֵיהּ לְמִפְתַּח פִּתְחָא דִּתְשׁוּבָה, וְאִי פֵּרֵשׁ לוֹן - הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיִס עֲלֵיהּ, וְיִתְגַבְּרוּן רַחֲמֵי עַל דִּינָא. וְכָל שֶׁכֵּן אִי אִיהוּ בָּכִי - דְּהָא כָּל פְּתָחִין סְתִימִין, וְאִיהוּ פָּתוּחַ, וְאִתְקַבַּל צְלוֹתֵיהּ. וְעַל דָּא מַאן דִּמְפָרֵשׁ חֲטָאֵיהּ יִקְרָא דְּמַלְכָּא הוּא לְאִתְגַּבְּרָא רַחֲמֵי עַל דִּינָא, וְעַל דָא כְּתִיב (תְּהִלִּים נ, כג): "זוֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי", תְּרֵין כִּבּוּדִין אִנּוּן: חַד לְעֵילָא, וְחַד לְתַתָּא; חַד בְּעָלְמָא דֵּין, וְחַד בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.