קב הישר · פרק ל״ט, י״ג

וְעִנְיָן כִּי שִׁבְעָה דִּינִים קָשִׁים חוֹלְפִים וְעוֹבְרִים עַל בְּנֵי אָדָם כְּשֶׁנִּפְטַר מֵהַהוּא עָלְמָא: חַד - כְּשֶׁהַנְּשָׁמָה יוֹצֵאת מֵהַגּוּף. שְׁנַיִם - כְּשֶׁנּוֹשְׂאִים אוֹתוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְהַכְּרוּזִים מַכְרִיזִין מַעֲשִׂים רָעִים שֶׁעָשָׂה. אוֹי לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה וּכְלִמָּה! שְׁלִישִׁי - כְּשֶׁמַּכְנִיסִין אוֹתוֹ לַקֶּבֶר. דִּין הָרְבִיעִי - מַה שֶּׁסּוֹבֵל בִּשְׁלשִׁים יוֹם. דִּין חֲמִישִׁי - הַתּוֹלָעִים בַּגּוּף. דִּין שִׁשִּׁי - דִּין שֶׁל גֵּיהִנָּם. דִּין שְׁבִיעִי - שֶׁהַנְּשָׁמָה נִדְחֵית מִחוּץ לְפַרְגּוֹדָא קַדִּישָׁא, וְאָזְלָא וּנְחָתַּת בְּעָלְמָא, וְאֵין לָהּ מְקוֹם מְנוּחָה, עַד שֶׁנִּתְמָרְקוּ כָּל הַחֲטָאִים וּפְשָׁעִים.