וְאַחַר כָּךְ הִשְׁבִּיעוּ אֶת הָאִשָּׁה שֶׁתַּגִּיד הָאֱמֶת - וְהוֹדֵית, שֶׁבַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם הָרַבִּים הָיָה שׁוֹכֵב עִמָּהּ בְּבֵית הַסְּחוֹרָה, וְעַל כֵּן נִרְקַב בְּשָׂרוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, וְגַם עֶרְוָתוֹ הָיָה נִרְקָב. וְאַחַר כָּךְ בִּקְּשָׁה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וּמֵתָה בְּתוֹךְ תְּשׁוּבָתָהּ; אֲבָל הֶחָסִיד גֵּרְשָׁה תֵּכֶף מִבֵּיתוֹ.
קב הישר · פרק ל״ד, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.