וְדַע לְךָ, מַעֲשֶׂה אֶחָד הוּבָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁבְּיָמָיו הָיָה אִישׁ חָסִיד אֶחָד, וּשְׁמוֹ רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן פּוּאָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָיָה הָאִישׁ עָשִׁיר גָּדוֹל, וְיָדוֹ הָיְתָה פְּתוּחָה לַעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים. וְאֶצְלוֹ הָיָה דָּר יְהוּדִי שְׁכֵנוֹ, וְהָיָה מִתְעַסֵּק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם אֵשֶׁת רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי אִשְׁתּוֹ הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לְמַשָּׂא וּמַתָּן. וּפִתְאֹם בָּא עַל אוֹתוֹ הַשָּׁכֵן חֹלִי וְנָפַל לְמִשְׁכָּב יָמִים רַבִּים, עַד שֶׁהִתְחִיל בְּשָׂרוֹ לִרְקַב עָלָיו. אַף עֶרְוָתוֹ נִרְקַב, וּפִזֵּר מָמוֹן רַב בְּהוֹצָאַת רוֹפְאִים, וְלֹא מָצָא עֵזֶר וּתְרוּפָה לְמַכָּתוֹ, וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא בְּאוֹתוֹ חֹלִי בְּיִסּוּרִים קָשִׁים וּמָרִים. וְאַחַר כַּמָּה שָׁנִים בָּא כֶּלֶב אֶחָד, וְתָמִיד הָיָה מְסַבֵּב אֶת הַבַּיִת שֶׁל הֶחָסִיד רַבִּי אַבְרָהָם אִבְּן פּוּאָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וְהַכֶּלֶב, הַנִּזְכָּר לְעֵיל, הָיָה כֶּלֶב שָׁחוֹר מְכֹעָר מְאֹד. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, הָיוּ מְפַחֲדִין מִפָּנָיו, כִּי פָּנָיו הָיָה כְּמוֹ מַזִּיק, וְהָיוּ תָּמִיד מְגָרְשִׁין אֶת הַכֶּלֶב הַהוּא מִבֵּית רַבִּי אַבְרָהָם חָסִיד הַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּמַקְלוֹת. וְהָיָה הַכֶּלֶב חוֹזֵר וּבָא. וְתָמִיד כְּשֶׁהָיָה רַבִּי אַבְרָהָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל מַשְׁכִּים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, הָיָה מוֹצֵא זֶה הַכֶּלֶב שָׁחוֹר עוֹמֵד אֵצֶל הַדֶּלֶת, וְהָיָה מַמְתִּין עַד שֶׁיִּפְתְחוּ הַדֶּלֶת, וְהָיָה רוֹצֶה לְשַׁמֵּט אֶת עַצְמוֹ אֶל הַבַּיִת, וְתָמִיד הָיָה רַבִּי אַבְרָהָם חָסִיד מְגָרֵשׁ אוֹתוֹ, וְצִוָּה לִנְעֹל הַדֶּלֶת אַחֲרָיו. אַף עַל פִּי כֵן חָזַר הַכֶּלֶב וְהָיָה מַמְתִּין בַּדֶּלֶת עַד שֶׁיִּפְתַּח.
קב הישר · פרק ל״ד, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
