קְרִיבוּ לְגַבֵּיהּ, וַהֲוָה הַהוּא יַנּוּקָא נָאִים, כְּאִלּוּ גָּוַע מֵהַאי עָלְמָא. אָמְרוּ: זַכָּאָה חֻלְקָךְ, רַבִּי יוֹסֵי, וּבְרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאִתְרְחִישׁ לָךְ נִסָּא עַל יְדֵי מִלִּין דִּבְרָךְ, דְּהָכֵי דָּחִיק בְּמִלּוֹי שַׁפִּירִין לִתְרַע שְׁמַיָּא וּבִדְמָעוֹת שָׁלִישׁ אוֹסִיפוּ לָךְ עֶסְרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין! נְטָלוּהַ לְהַאי יַנּוּקָא וּנְשָׁקוּהַ וּבָכוּ עִמֵּיהּ מֵחֶדְוָה סַגְיָא וְאַפְקוּהַ לְבֵיתֵיהּ אָחֳרָא, עַד דְּתִתְיַשֵּׁב רוּחֵיהּ, וְנִשְׁמָתֵיהּ תַּחֲזֹר בֵּיהּ כְּמִקֹּדֶם. חֲדוּ תְּלָתָא יוֹמִין עִם רַבִּי יוֹסֵי וְחִדְּשׁוּ כַּמָּה חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא. אָמַר לָהֶם רַבִּי יוֹסֵי: חַבְרַיָּא, לֹא אִתְיַהַב לִי רְשׁוּת לְגַלָּאָה לְכוֹן מַאי דַּחֲמֵינָא בְּהַהוּא עָלְמָא, אֶלָּא לְבָתַר תְּרֵיסַר שְׁנִין, אֶלָּא תְּלַת מֵאָה וְשִׁבְעִין דְּמָעִין דְּאוֹשִׁיד בְּרִי, עָאלוּ בְּחֻשְׁבְּנָא קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וְהִנְנִי נִשְׁבָּע אֲנִי לִפְנֵיכֶם, חַבְרַיָּא! בְּשָׁעָה דְּפָתַח בְּרִי הַאי פְּסוּקָא דְּ'כִי יִקָּרֵא קֵן צִפּוֹר' וּבְאִלֵּין מִלִּין הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל - אִזְדַּעְזַעוּ כֻּלְּהוּ סַפְסָלֵי דַּהֲוֵי בִּמְתִיבְתָּא דִּרְקִיעַ, וְכֻלְּהוּ קָמוּ קַמֵּי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, וּבָעֵי רַחֲמֵי עָלַי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְמַלֵּא רַחֲמִים עָלַי וּשְׁפִיר קַמֵּיהּ אִנּוּן מִלִּין הֵיךְ מָסַר נַפְשֵׁיהּ בְּרִי עָלַי, וְחַד אַפַּטְרוֹפָּא אָמַר: מָארֵי דְּעָלְמָא! הָא כְּתִיב (תְּהִלִּים ח, ג): "מִפִּי עוֹלְלִים וְיוֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם". אִי רַעֲוָא דִּילָךְ זְכוּתָא דְּאוֹרַיְתָא וּזְכוּתָא דְּהַאי יַנּוּקָא, דְּקָא מָסַר נַפְשֵׁיהּ עַל אֲבוֹהִי - בְּדִינָא דְּתָחוּס עָלָיו וְיִשְׁתְּזִיב. וְיָהִיב קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמַלְאַךְ הַמָּוֶת תְּרֵיסַר בְּנֵי נָשָׁא תְּחוֹתֵיהּ עַד בָּתַר עֶסְרִין וְתַרְתֵּין שְׁנִין.
קב הישר · פרק ל״א, ח׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.
