קב הישר · פרק ל״א, י״ג

וְאִם תֹּאמַר: מָה הַיִּסּוּרִים שַׁיָּכִין לְזֻהֲמַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא? דַּע, כִּי זֻהֲמַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הִיא דָּבָר מַמָּשׁ; וְהָאוֹת וְהַמּוֹפֵת לְזֶה - כִּי בְּהִסְתַּכֵּל אִשָּׁה נִדָּה בְּמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת (שֶׁקּוֹרִין בְּלָשׁוֹן אַחֵר 'שְׁפִּיגֶל') יִדְבְּקוּ כַּמָּה כְּתָמִים בַּמַּרְאָה, הַמַּחְשִׁיכִים אֶת זְהִירוּת הַמַּרְאָה, וְנַעֲשׂוֹת בַּהֲרוֹת בַּהֲרוֹת לְבָנוֹת וּשְׁחוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל פֶּרֶק ב. הֲרֵי לְךָ, שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה רשֶׁם בְּמַרְאוֹת טֻמְאָה, וּמִזֶּה תִּרְאֶה, שֶׁזֻּהֲמַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הִיא דָּבָר מַמָּשׁ, הַנִּדְבָּק בְּגוּף הָאָדָם, וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְלַבֵּן וּלְהִתְרוֹקֵן אִם לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִים, כִּי אֵין יִסּוּרִין בְּלֹא חִמּוּם הַגּוּף. אַף הֲסָרַת הַכְּתָמִים מִן הַמַּרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת אִי אֶפְשָׁר לְהַעֲבִיר אִם לֹא עַל יְדֵי גַּחֲלֵי אֵשׁ, וְאָז יַחֲזֹר הַשְּׁפִּיגֶל כְּמוֹ שֶׁהָיָה בָּרִאשׁוֹנָה. כֵּן הָאָדָם אֵין לוֹ כַּפָּרָה עַל חֶטְאוֹ, אִם לֹא שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְלַבֵּן בְּחִמּוּם הַיִּסּוּרִים כַּנִּזְכָּר. וּכְשֶׁאָדָם מְקַבֵּל הַיִסּוּרִים בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה מֵאֵת ה', אָז הוּא מַתִּישׁ כֹּחַ הִתְפַּשְּׁטוּת זֻהֲמַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא. וְחָלִילָה לָאָדָם, שֶׁיִּבְעַט בְּיִסּוּרָיו, אֶלָּא יְקַבֵּל עָלָיו הַכֹּל בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה, הֵן בְּיִסּוּרִים שֶׁל גּוּפוֹ וְהֵן יִסּוּרֵי מָמוֹנוֹ, כִּי יֵשׁ אֵיזֶה אֲנָשִׁים - אִם יִקְרֶה לוֹ אֵיזֶה הֶזֵּק מָמוֹן - אֲזַי הוּא מִתְחַמֵּם וּמִתְלַהֵב בְּלֵב רַגָּז, וּמֵרִיב וּמְחַרְחֵר רִיב עִם הַבְּרִיּוֹת - זֶהוּ אֲשֶׁר בּוֹעֵט בַּיִּסּוּרִין. אֶלָּא יִהְיֶה שָׁיֵף עָיֵל וְשָׁיֵף נָפִיק בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה וּבְהַכְנָעָה, וְיֹאמַר תָּמִיד: ה' נָתַן וַה' לָקַח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ. בְּזֶה מְעוֹרֵר רַחֲמִים שֶׁרוֹאֶה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַכְנָעָה דִּילֵיהּ.