קב הישר · פרק כ״ח, ט׳

הֲרֵי לְךָ עִנְיַן טֻמְאַת הַכִּשּׁוּף, שֶׁהוּא חֵלֶק מִטֻּמְאַת אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְכָל הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם וּפוֹעֵל כְּשָׁפִים - מֻכְרָח לוֹמַר, שֶׁהוּא אֵינוֹ עֶבֶד לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כִּי אִם לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא. אוֹי לוֹ וְאוֹי לְנִשְׁמָתוֹ! וְאַף אִם אֵינוֹ פּוֹעֵל בְּעַצְמוֹ הַכִּשּׁוּף, אֶלָּא אֲפִלּוּ הַמְצַוֶּה לְהַמְכַשֵּׁף לַעֲשׂוֹת כִּשּׁוּף, גַּם כֵּן מֻכְרָח הַמְכַשֵּׁף לָבוֹא אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַמַּשְׁחִיתִים הַמְמֻנִּים עַל הַכִּשּׁוּף, צָרִיךְ הַמְכַשֵּׁף לוֹמַר לָהֶם בְּפֵרוּשׁ: פְּלוֹנִי זֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם בִּשְׁלִיחוּת, וַאֲנִי שְׁלוּחוֹ כְּמוֹתוֹ, וּבִמְקוֹמוֹ אֲנִי עוֹמֵד וּמְשַׁעְבֵּד אוֹתוֹ וּמַכְנִיס אוֹתוֹ תַּחַת הַמֶּמְשָׁלָה שֶׁלָּכֶם לִהְיוֹת עַבְדֵיכֶם, וְהוּא מְרֻצֶּה וּמַסְכִּים כָּל מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ. רַק בְּזֹאת יֵאוֹתוּ לוֹ, וְתַעֲשׂוּ לוֹ טוֹבָה זוֹ, כִּי נִתְמַעֵט מִחְיָתוֹ אוֹ שְׁאָר דְּבָרָיו מִסִּבּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁמְּבַקֵּשׁ שֶׁתּוֹדִיעֵהוּ לוֹ בִּשְׁבִיל מַה בָּאתָ הַסִּבָּה וּמַה הוּא הַתְּרוּפָה. וְלִפְעָמִים מֻכְרָח הַמְכַשֵּׁף לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן וְלִקַּח דַּף שֶׁל עוֹרֵב שָׁחוֹר וְכָבֵד וְלֵב שֶׁל הָעוֹרֵב, שֶׁהוּא מַאֲכָל אַכְזָרִי, וּמְסַדֵּר הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵיהֶם וּמַעֲמִיד אֵלּוּ הַמַּאֲכָלִים עַל הַשֻּׁלְחָן וּמְבַקֵּשׁ אוֹתָן שֶׁיָּבוֹא וְיִתְכַּנְּשׁוּן תַּמָּן רָאשֵׁי הַמַּשְׁחִיתִים, אֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ, וְהוּא עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם וּמְבַקֵּשׁ בְּעַד זֶה הָאָדָם, שֶׁבִּקֵּשׁ אֶת הַמְכַשֵּׁף לַעֲשׂוֹת לוֹ כִּשּׁוּף אֵיזֶה פְּעֻלָּה הַצָּרִיךְ לוֹ. וְעַל זֶה כָּתַב בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בָּלָק: וַיִּשְׁלַח בָּלָק מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה. רָצָה לוֹמַר: דִּמְסַדְּרִין פְּתוֹרָה לְקַדְמַיְהוֹן וּלְהַקְטִיר לָהֶם אֵיזֶה מִין קְטֹרֶת, וּבָאִים הַמַּשְׁחִיתִים וְאוֹדְעִין לוֹן מַה דְּאִנּוּן בַּעְיָן.