קב הישר · פרק כ״ו, ג׳

וּבוֹא וּרְאֵה מַה דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא דְּמַסֶּכֶת תַּעֲנִית, בְּמַעֲשֶׂה בְּנַחוּם אִישׁ גַּם זוֹ: דְּפָגַע בּוֹ עָנִי אֶחָד וְאָמַר לוֹ: רַבִּי, פַּרְנְסֵנִי! וְהָלַךְ תֵּכֶף וְטָעַן מֵהַחֲמוֹר. עַד שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִטְעוֹן מַאֲכָל, יָצְאָה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל הֶעָנִי. אָמַר אוֹתוֹ צַדִּיק: עֵינַיִם, שֶׁלֹּא חָסוּ עָלָיו - יִסָּמוּ. יָדַיִם, שֶׁלֹּא נָתְנוּ תֵּכֶף - יִקָּטֵעוּ. וְכָל הַגּוּף, שֶׁלֹּא חַס עָלֶיךָ - יְדֻכָּא בְּיִסּוּרִים. וְאֵרַע לוֹ כְּפִי שֶׁגָּזַר עַל עַצְמוֹ. וְאַחַר כָּךְ רָאוּ אוֹתוֹ תַּלְמִידָיו בְּיִסּוּרִין - וְהִתְחִילוּ לִבְכּוֹת. אָמַר לָהֶם: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם בּוֹכִים?! אֲנִי גָּרַמְתִּי לְעַצְמִי, שֶׁלֹּא נִתְקָרֵר דַּעְתִּי, עַד שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁיִּמָּלֵא כָּל גּוּפִי שְׁחִין. אָמְרוּ לוֹ: אוֹי לָנוּ, שֶׁרָאִינוּ אוֹתְךָ בְּכָךְ! אָמַר לָהֶם: אוֹי לִי, אִם לֹא רְאִיתֶם אוֹתִי בְּכָךְ!