וְאִיתָא שָׁם בַּזֹּהַר: רַבִּי יוֹסָא עָאל יוֹמָא חַד בְּחַד בֵּיתָא. מָטָא בְּסִיפְתָא, עָאל לְגוֹ, שָׁמַע חַד קָלָא דְּאָמַר: אִתְכַּנְשׁוּ, עוּלוּ אַחַר בַּר פְּלָנִיתָא! עָאלוּ וּסְפִיתוּ, וְנָזִיק לֵיהּ עַד לֹא אִנְפּוּק. וְשָׁמַע חַד קָלָא אַחֲרִינָא, דַּהֲוָה אָמַר: לָא נֵיכַל אֶלָּא דְּדָיֵר הָכָא, אֲבָל עַכְשָׁו שֶׁבָּא בְּאַקְרַאִי אִי אֶפְשָׁר לְהַזִּיקוֹ.
קב הישר · פרק כ״ד, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך קב הישר, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.