קב הישר · פרק י״ח, ה׳

וּבוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁהֵעִיד לְעַצְמוֹ הָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי אַבְרָהָם, בַּעַל מְחַבֵּר "שִׁבֳּלֵי הַלֶּקֶט", בְּהַקְדָּמַת סִפְרוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אָמַר הַכּוֹתֵב: אַזְכִּיר כָּאן נִפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִמָּדִי, בְּעֵת עָבְרוּ עָלַי תְּלָאוֹת בִּימֵי חָלְיִי. חָלִיתִי עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, וּמֵרֹב כְּאֵבַי - לֹא עֲלֵיכֶם - שׁוֹמַמְתִּי. אָמַרְתִּי: פָּקַדְתִּי יֶתֶר שְׁנוֹתַי. רַבּוּ עָלַי מַכְאוֹבִים, עַד שֶׁרָחֲקוּ מִמֶּנִּי קְרוֹבִים, כִּי הָיִיתִי לְמַשָּׂא לִפְנֵי אֲבוֹתַי. הָמוּ מֵעַי בִּי, וְלִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי בְּזָכְרִי אוֹרְחָא רְחִיקְתָּא וְקַלִּילָא זִוְדָתִי.